ב - 12/9/04 יצאו יובל כספין ושי יוכלמן להודו על מנת לחזור משם עם התלבושות של המחזמר
יום ראשון 12/9/04
לאחר הכנות מרובות, שכללו קבלת ויזות להודו הזמנת כרטיסי טיסה, איסוף מידע רב ואריזת כל הדברים שידענו שלהם נזדקק במסענו, יצאנו בהתרגשות רבה לקראת האתגר הגדול - ייצור בגדי המחזמר "אלאדין" בהודו. ביום ראשון בשש בערב נסענו לשדה התעופה ועלינו על מטוס אל-על שלקח אותנו לעיר בומביי בהודו.
יום שני 13/9/04
נחתנו בבומביי ביום שני בבוקר לאחר טיסה ארוכה (כשמונה שעות) שעברה בקלות, יחסית לנסיעה בג'יפ שלקח אותנו מבומביי לפונה (כארבע שעות נוספות). הנהג שקיבל את פניינו בבומביי העניק לנו שרשראות פרחים מדהימות כנהוג בהודו. את בומביי כמעט ולא הספקנו לראות ואולי טוב שכך, מהמעט שהספקנו לראות למדנו שזוהי עיר ענקית וצפופה, ראינו עוני רב וסירחון גדול.
הגענו לפונה... לאחר התארגנות מהירה והסתגלות למקום, לצפיפות ובעיקר לריח יצאנו לבדוק את השטח. השלב הראשון היה למצוא בדים שיתאימו לתפירת הבגדים. ביקרנו במספר רב של חנויות בדים תוך שאנו מתרשמים לראשונה מההודים ומנהגיהם.
יום שלישי 14/9/04
היום החל במסע נוסף אל חנויות הבדים שבהן מצאנו ביום הראשון את הבדים המתאימים ביותר לעבודותיו של יובל. לאחר שרכשנו כמות גדולה של בדים נסענו אל המתפרה לפגוש את מנהל המתפרה על מנת שיובל ידריך אותו כיצד לתפור את הבגדים ע"פ הוראות העיצוב שלו. מנהל המתפרה שלח אותנו למקום מיוחד המתמחה בעבודות יד מדהימות, על מנת שיובל יוכל להזמין שם ע"פ הוראות העיצוב שלו, את החלקים המיוחדים של הריקמות העדינות והעשירות לבגדים המלכותיים של יסמין והמלך. גם במתפרה זו פגשנו את מנהלת המקום אשר החלה לעבוד על העיצובים המקוריים של יובל.
יום רביעי 15/9/04
במתפרות החלו לייצר מכל דגם דוגמא אחת על מנת שיובל יאשר את המשך הייצור. בזמן שבמתפרות החלו לעבוד על הדגמים, יצאנו, שוב, לשווקים והפעם במטרה לחפש את כל התוספות למיניהן... שרשראות, כובעים, צעיפים וכו'.
בסוף היום כבר קיבלנו טלפון בהול ממנהל המתפרה. נסענו אליו ולהפתעתנו הוא הספיק להכין את הדוגמאות. לאחר שיובל העיר ותיקן מספר דברים, נתנו למנהל המתפרה את האישור להתחיל בייצור הגדול של הדגמים - בהפקה ישתתפו כחמישים שחקנים שלכל אחד מהם יהיה מספר רב של החלפות בגדים. לאחר חישובים ארוכים, הבנו שלמחרת בבוקר יהיה עליינו לחזור אל סוחרי הבדים היות ואחד הדגמים המרכזיים שיובל עיצב עשוי מלא פחות מאשר 16 מטרים של בד לכל סט וכמות הבד שקנינו תספיק בקושי למחצית כמות התלבושות.
בערב, ערב ראש השנה, נסענו לבית חב"ד המקומי (כן, עד לכאן הם הגיעו) וחגגנו שם את ערב החג במחיצת הרב אופצ'יק, בני משפחתו וישראלים נוספים ששוהים בפונה.
יום חמישי 16/9/04
התחלנו את הבוקר אצל סוחרי הבדים במטרה להביא למתפרה את כמות הבדים הגדולה על מנת שלא לעכב את העבודה. המשכנו אל המתפרה השנייה שבה עובדים על סט אחר של בגדים. היות ולא היה דוגמן במקום, שי מדד את הבגד התפור ויובל נתן הוראות לתוספות התפירה, הצביעה והריקמה להמשך הייצור. לאחר מכן המשכנו בחיפושים אחרי האביזרים השונים. מצאנו כתרים, שימשיות מלכותיות, חצוצרות מדהימות לארמון ועוד המון דברים נפלאים. החדר במלון מתחיל כבר להראות כמו מחסן תלבושות ואביזרים.
יום שישי 17/9/04
היום היה יום מרגש במיוחד, כשהגענו אל המתפרה כבר יכולנו לראות את התופרים עובדים בקצב מסחרר על הדגמים שאושרו ע"י יובל. בתוך חדר אחד יושבים כעשרה תופרים וכולם עוסקים בדבר אחד... הבגדים של "אלאדין". בהמשך יצאנו לחפש עבור ניצן רפאלי, מעצב התפאורה בדים מיוחדים לכלי המיטה של הנסיכה יסמין. בהתאם להוראותיו שהועברו אלינו באי מייל למלון, מצאנו חנות בדים יוקרתית המתמחה בבדים לכלי מיטה בעבודת יד מדהימה עם ריקמת זהב מלכותית. כל עובדי החנות פרשו לפניינו את מיטב הבדים, יובל לא יכול היה להתאפק...
יום שבת 18/9/04
היום יום שבת, והעדפנו שלא לעבוד. אז אחרי שבוע עמוס של פגישות, קניות והרבה עבודה, החלטנו לצאת לטיול בהרים. בשלב מסוים הכביש שלנו פשוט הלך ונעלם, והאמת היא שקצת היה לא נוח כי לא יצאנו עם הג'יפ. הנוף הירוק והפתוח היה שינוי מאוד מרענן אחרי שבוע של שווקים, רעש של מכוניות ו... כמעט כבר התרגלנו... הסירחון. הגענו למרכז ספא הממוקם בלב ההר, אך לצערנו באותו היום כבר לא הייתה אפשרות למסאז'. הסתפקנו בארוחה טובה במסעדת המקום וחזרנו לפונה.
יום ראשון 19/9/04
מחר אנחנו טסים בחזרה לישראל, היום עסקנו בעיקר במרוץ אחרי השעון, על מנת להספיק לאסוף את כל הבדים והבגדים שאנחנו חייבים להביא איתנו לארץ, היות ואנו זקוקים להם לצילומי הקליפ שיערכו ב 27/9/04. שאר הבגדים יגיעו במשלוח אווירי.
יום שני 20/9/04
זהו זה, היום האחרון בהודו. יום די משוגע, המון ריצות וסגירות של עניינים מנהליים. אספנו את הדברים האחרונים שנתפרו ממש עד לדקה האחרונה. נפרדנו ממספר ידידים שהכרנו במהלך שהותנו כאן, ארזנו את כל המזוודות ועלינו על הג'יפ שהסיע אותנו לבומביי. אחרי שבוע שלם של מזג אויר נפלא, נפרדה מאיתנו פונה בגשם חזק כיאה לתקופת המונסון. אחרי ארבע שעות של נסיעה מתישה הגענו לבומביי ומשם בטיסה לשדה התעופה בן גוריון.
אין ספק שהטיול הזה היה קצר וברובו היינו עסוקים בעבודה, וברור לנו שעל מנת להכיר את הודו חייבים לחזור לכאן כתיירים ולתקופה יותר ארוכה. הבגדים מדהימים והיה בהחלט שווה לצאת להרפתקה המשותפת הזאת
