סמדר שיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נולדה ב-10 בספטמבר 1957, היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית. נולדה בתל אביב כסמדר שיינמן. בוגרת בית הספר התיכון הדתי "צייטלין" ולימודי ספרות ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב. נשואה לפרופ' עמי סידי, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים וולפסון ואם לחמש בנות ובן, אחת מבנותיה היא השחקנית כרמל סידי.
שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה את הספרים "דברים קטנים" ו"שירי רחוב". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק וגלי.
למבוגרים כתבה שיר חמישה רומנים שהיו לרבי מכר וזכו ב"ספרי זהב" (מכירות של 20 אלף עותקים לפחות): "מגירות אהבה נעולות", "כתם לידה", "רומן אמיתי", "אין בעולם אהבה כמו" ו"הגבר שלך". הרומן האחרון מביא סיפור אהבה מהחיים בין אשת עסקים בלונדינית ואבודה לבין זמר מזרחי עולה, המלך הבא. שיר ומשפחתה התגוררו תשע שנים במיניאפוליס, ארצות הברית. בשנים אלה פירסמה שבעה ספרי ילדים באנגלית וגם כתבה את "ספר השמות העבריים לילדים אמריקניים", אשר ראה אור בהוצאת "הארפר אנד רואו" ומופץ עד היום ברחבי העולם. כמו כן תרגמה ספרים רבים מאנגלית לעברית.
שיר כתבה שירים רבים, בעיקר לזמר הים-תיכוני ולקלטות ילדים. בין שיריה המפורסמים נמנים "נפרדנו כך" (אבנר גדסי), "לדמעות שלך יש פה", "נסיכה של שמחה", "כוכב מזל שלי" ו"אם תאהב אותי" (שרית חדד), "חיים שלי" (זהבה בן), "כשאת שותקת" (אבי סינואני ושלומי שבת), "אתה בליבי" (אורנה ומשה דץ עם יוסי אזולאי), "בטבעת זו" (ליאור פרחי), "באמצע הקיץ" ו"אתמול" (איתן מסורי), "ילדה קטנה" (גבי שושן), "את יפה" (עידן יניב) ו"משהו ממני" (הראל סקעת). שירי הילדים שכתבה ידועים בעיקר בביצועם של אורנה ומשה דץ, בקלטות כ"בא לי מסיבה" ו"טיף וטף", מתוכה התפרסם השיר "איפה העוגה". בשנת 2004 הוציאה את קלטת הילדים "אמא משחקושקוש", אשר כללה שירים שכתבה, הלחינה וביצעה בעצמה. שיר כתבה מחזות זמר רבים ואת הפזמונים שלהם, בינהם: "נסיך האגדות", "קטנטנות", "תום סוייר והאקלברי פין" ועוד.
לשיר שני טורים אישיים, שבועיים, בידיעות אחרונות: "אמא מספרת" במוסף "זמנים מודרניים" ו"סמדר, תגידי" במוסף "פיוז", בו היא עונה על שאלות של בני נוער. מרבה לפרסם כתבות וראיונות בנושאי חינוך, משפחה וחברה. כמו כן כותבת מדי שבוע בעלוני תנועת מבראשית, ליסודי ולגן, בתקווה לחבב את פרשות השבוע על ילדים ולקרבם למורשת היהודית. שיר הייתה העורכת הראשונה של מגזין הילדים "עולמו של דיסני" ועם הזמן אף פרסמה בו סיפורים בהמשכים. במפגש עם ילדים, כשהיא נשאלה עד מתי תכתוב, ענתה: "אני אכתוב תמיד מפני שאני כותבת, קודם כל, לעצמי – לילדה שבתוכי, לנערה שעדיין לא התבגרה, לאישה שעדיין מחפשת תשובות ועדיין חולמת על ימים טובים". בשנת 2007, זכתה בפרס אקו"ם (פרס עידוד פרסום היצירה בתחום ספרות ילדים ונוער על ספרה "העשירי").
בשנת 2009, כאשר התאבד הבדרן דודו טופז, פירסמה שיר כי הם קיימו רומן בעת שהיא הייתה בת 14 והוא בן 25. בכתבה סיפרה ששירהּ "נפרדנו כך" נכתב בהשראת הפרידה ביניהם. עם זאת, בתוכנית מצעד "הגברים מאחורי השירים" ששודרה בערוץ הבידור הישראלי, סיפרה שיר כי המילים נכתבו כשהייתה בכיתה ט' לאחר שנער תלמיד כיתה י"ב נפרד ממנה.
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה שירת מרים, שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים. שיר ידועה בכתיבתה המעודדת את מקומה של האם במשפחה. דבר זה מתבטא בשירים שלה כגון "חיים שלי", הטורים אותם היא מפרסמת ועוד.