האנס כריסטיאן אנדרסן
נולד בשכונות העוני של אודנס, דנמרק, ב-2 באפריל 1805. אביו, הנס אנדרסן, היה סנדלר משכיל, ואמו, אן מרי אנדרסדטר, עבדה ככובסת. למרות שאמו היתה חסרת השכלה, היא פתחה בפני אנדרסן הצעיר את עולם הפולקלור. היא נפטרה בשנת 1833, לאחר שהתמכרה לשתיית אלכוהול. אחותו למחצה של אנדרסן, קארן מרי, עבדה ככל הנראה כיצאנית, ויצרה קשר עם אחיה פעמים ספורות בלבד בטרם מותה בשנת 1846. המשפחה הייתה ענייה וכולם חיו וישנו בחדר אחד.
בשנת 1816 נפטר אביו, ואנדרסן הפסיק ללכת לבית הספר. הוא בנה לעצמו תיאטרון בובות קטן והיה מעסיק עצמו בתפירת בגדים לבובות. הוא אהב מאוד ספרות, במיוחד את המחזות של לודוויג הולדברג וויליאם שייקספיר, והיה ממחיז אותם בעזרתם הבובות שלו.
מאוחר יותר נאלץ אנרדסן למצוא עבודה. לתקופה קצרה עבד כשוליה לחייט ואז החל לעבוד במפעל טבק. בגיל 14 עבר אנדרסן לקופנהגן במטרה לפתוח בקריירה של שחקן, רקדן או זמר, שכן הוא בורך בקול סופראן מצויין. שלוש השנים הבאות היו מלאות קשיים אולם אנדרסן הצליח לסלול את דרכו לתיאטרון המלכותי. עם זאת, הוא נאלץ לעזוב את התיאטרון לאחר שהשתנה קולו.
בשנת 1822 קיבל אנדרסן מלגה לבית הספר לדקדוק של סלגלס מקולין, במאי בתיאטרון המלכותי. אנדרסון היה אז בן 17, ולמד עם ילדים בגילאי 11, כך שבאופן צפוי היה אנדרסן נטע זר בבית הספר. הוא התגורר בביתו של המנהל, מייסלינג, שהתעצבן נוכח רגישותו המוגזמת של אנדרסן וניסה להקשיח אותו. בשנת 1827 ארגן קולין לימודים פרטיים לאנדרסן, שמאוחר יותר התקבל לאוניברסיטת קופנהגן שם השלים את חינוכו.
בשנת 1822, עוד בטרם נכנס לבית הספר לדקדוק של סלגלס, פרסם אנדרסן את ספרו הראשון, "The Ghost at Palnatoke's Grave". ב-1829 זכה להצלחה יחסית בעקבות פרסום הספר "מסע ברגל מתעלת הולמנס לנקודה המזרחית של אמגר" שכלל קובץ סיפורים דמיוניים.
בשנת 1831 החל אנדרסן לטייל בכל רחבי אירופה, והוא כתב תיאורי מסע על שבדיה, ספרד, איטליה, פורטוגל והמזרח התיכון. במהלכיו טיוליו פגש אנדרסן בויקטור הוגו, בהיינריך היינה, בבלזק, באלכסנדר דיומא ובצ'רלס דיקנס.
את פריצת הדרך שלו כסופר עשה אנדרסן בשנת 1835, עם פרסום "המאלתר" – "The Improvisatore". היה זה ספר אוטוביוגרפי שתיאר את כניסתו של ילד עני אל החברה. הספר זכה להצלחה ובמשך חייו של אנדרסן היה למפורסם שבכתביו. ב-1837 פרסם אנדרסון את "רק כנר", שנחשב לטוב שברומניו. לאחר מכן הפנה אנדרסן את מרצו לתיאטרון, עד 1840, אז פרסם את קובץ הסיפורים "ספר התמונות ללא תמונות". למרות הצטיינותו בכתיבת סיפורי אגדות, שאף אנדרסן להתקדם ולהצליח כנובליסט וכמחזאי.
בין השנים 1835-1872 פרסם אנדרסן סיפורי אגדות לילדים. הוא היה מפרסם את סיפוריו בכל שנה בחג המולד, כאשר השתמש בסיפורים ששמע בילדותו ובהדרגה החל להמציא סיפורים משלו. הקובץ השלישי, שפורסם ב-1837, הכיל את "בגדי המלך החדשים" ו"בת הים הקטנה". סיפורים מפורסמים נוספים שפורסמו בקבצים אלו הם "הברווזון המכוער", "הנסיכה על העדשה", "חייל הבדיל" ו"מלכת השלג". הוא נהיה ידוע כאבי האגדות המודרניות, שכן חלק גדול מאוד מסיפוריו היה מקורי: רק אחדות מבין האגדות היו מבוססות על פולקלור.
בחג המולד ב-1872 פרסם אנדרסן את קובץ האגדות האחרון. באביב אותה שנה נפגע אנדרסן באופן חמור לאחר שנפל ממיטתו, ומאז לא החלים לגמרי. הוא נפטר ב-4 באוגוסט, 1875, בבית בשם "רולייד" בסמוך לקופנהגן. הוא נטמן בבית הקברות אסיסטנס שבקופנהגן, דנמרק.
